קבלה עוקרת מקרא

(אזהרת טריגר: הדברים הבאים מיועדים רק לאלו אשר לא כרעו לבעל ההילולה!)

במין אירוניה יהודית שכזו, הילולת ל”ג בעומר תחול השנה בדיוק אחרי שקראנו בפרשת אמֹר על האיסור של הכהנים להיטמא למתים ולפני שנקרא בפרשת בְּהר “לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם אֱלִילִם וּפֶסֶל וּמַצֵּבָה לֹא תָקִימוּ לָכֶם”… אלא שהשנה זכינו לאורו של ספר יוצא דופן שכמוהו נדמה לי שלא נכתב מעולם, הלא הוא “הקבלה – אסונה של אמונת ישראל” (בהוצאת ידיעות ספרים).
שם הספר, והתמונה המפורשת שבכריכתו, עלולים לשדר אולי סוג של פרובוקציה בסגנון מאמרי Ynet יהדות (ואכן המחבר זכה שם לכתבה שעוררה מאות תגובות) – אבל לא (רק) היא. מדובר בספר שמציג לראשונה בצורה ברורה ותוך ציטוט נרחב של מקורות ראשוניים את מערכת האמונות האמיתית – והמטורפת לעתים – של הקבלה, כשלצידה ביטויי ההתנגדות המפורשים שנאמרו מפי גדולי ישראל בכל הדורות כנגדה. כל זה כתוב באופן קולח ומלא עניין, ובסגנון מושחז, עוקצני ומלא בוז ל’חכמת’ הקבלה – אבל גם למי שמעדיף סגנון אובייקטיבי צונן כדאי מאוד מאוד לקרוא בספר הזה בבחינת “רימון מצא, תוכו אכל, קליפתו זרק” – כי להערכתי יש ציבור לא קטן שמביט בספקנות רבה על הקבלה אבל חושש מלהביע עמדה לגביה בשל חוסר ידע מצד אחד ו’יראת גדולי ישראל’ מצד שני – והספר הזה הוא המענה לשתי הבעיות האלה, בבחינת “בהאי חיבורא יפקון ביה מן גלותא דקבלה ברחמי”…

אם קבלה היא – נקבל?!

אני לא רוצה לגזול מכם את ההנאה והתדהמה בקריאת הספר עצמו על ידי סקירה מפורטת מדי, ולכן אסתפק בכמה ‘היילייטים’ שהדהימו אותי, לפחות, בתור מי שקרא לא מעט (יחסית לחוקר מקרא!) על הקבלה והמקובלים: קראו עוד

“רַב מְחוֹלֵל כֹּל” – דברי תורה מארץ העברים

באופן סמלי אנחנו בדיוק בשבוע של פרשת אחרי מות-קדושים, ובדיוק בנקודת הזמן של ‘אחרי מות קדושים’ – ובשעות הקצת מתות האלה אני שמח לעודד את רוחכם עם בשורה נוספת מבית מדרשו של קלוד.
אז אחרי השקת מנוע חיפוש הערות הנוסח לתנ”ך, ישבתי השבוע עם קלוד על המשימה הבאה שהגיתי לפני שנים והיא מחולל דברי תורה לפרשות השבוע מתוך פוסטים בבלוג – והנה קם הדבר ונהיה:

הערות נוסח ודברי תורה לפרשות ולחגים

הרכיב ‘מכוּון’ לפרשת השבוע הנוכחית אבל כמובן שאפשר לבחור כל חומש\פרשה (ואם כבר, הוספתי תחת החומשים גם אפשרות לבחירת חגים). לחיצה על “הצג” מפעילה את הטאב הראשון שמציג הערות נוסח חשובות (לדעתי) מתוך עשרות ההערות שיש לכל פרשה, לחיצה על “פוסטים בבלוג” מציגה ‘כרטיסיות’ עם כל הפוסטים שתויגו תחת שם הפרשה, כשלכל פוסט מוצמד כפתור “צור דבר תורה“. ומה הוא עושה? ובכן… קראו עוד

מנוע חיפוש הערות נוסח לכל התנ”ך

מזה כמה וכמה (וכמה) שנים שאני עובד על קובץ Word ענק ובו הערות נוסח לכל התנ”ך – מדובר בכ- 800 עמודים שמכילים כרבע מיליון מילים = כמיליון וחצי תווים, וזה נראה בסוף ככה:

בזמנו (2014!) העליתי חלק מהערות הנוסח שהיו לי אז על התורה וההפטרות לפוסט הזה, אבל כמו שתוכלו לראות מדובר במשהו די עלוב יחסית, מה גם שהוא הכיל כאמור רק חלק מההערות וגם הן ללא ניקוד.
אז לפני כשנה+ סיימתי לאסוף את הערות הנוסח המלאות לכל התנ”ך, כולל ניקוד מלא ועיצוב סביר, והתחלתי לחשוב על דרך להנגיש את התוצר לציבור הרחב (האמת שהוא די צר) שעשוי להתעניין בזה – במטרה לאפשר למשל לחפש הערות נוסח לפסוק מסוים, או לפרק מסוים, או לחפש מילה מוזרה (חנמל), או למצוא דוגמאות לשינויי נוסח שנמצאו במגילות קומראן (קו’) או בחומש השומרוני (שו’), או דוגמאות להפלוגרפיה (הפלו’) ודיטוגרפיה (דיטו’)… ואין לדבר סוף.

קראו עוד

האם הכהנים עשו מילואים?

בזמנו חיפשו באקדמיה ללשון מונח עברי למילה “דז’ה-וו” (déjà vu) – ואני חשבתי על מונח נישתי מאוד אבל די קולע: ויקהל-פקודי. לכאורה שתי הפרשות האלה חוזרות כמעט מילה במילה על פרשות תרומה-תצווה, עד כדי כך שמסדרי הפרשות לא היססו לחבר אותן (כמו השבת) למרות האורך הרב שלהן – ובלבד שיחסכו מהציבור (שאז עוד לא היו לו עלוני שבת) את הטורח של מציאת דבר תורה מתאים לשתי שבתות כאלה. ואת חטאיי אני מזכיר היום, כי בסתר לבי אני מודה לאהרן על חטא העגל (או לירבעם ליתר דיוק – ראו מש”כ כאן), שבזכותו יש את פרשת כי-תשא שתפריד בין ה’גושים’ של הציווי על המשכן וביצועו בפועל.
א-ב-ל, מסתבר שיש הבדל מאוד משמעותי בין שני הגושים האלו – ובשורות הבאות אציג אותו ואנסה אפילו להסביר אותו עוד למרות שלא הספקתי עדיין להתעמק בזה (בפירושי הק’ הגעתי בדיוק לסוף כי-תשא). קראו עוד

שמות לג כמו שעוד לא קראתם

אחרי שסיימתי לפרש את פרק לג אני די בטוח שהעם היהודי, שמסוגל היה לשאת פרק כזה על שכמו לאורך כל ההיסטוריה, בלי שאף נציג רשמי שלו יודע להסביר מה בעצם קורה בו – עַם שכזה, האיום האיראני קטן עליו!
מקוצר זמן אני אפילו לא אתחיל להציג את הבעיות שיש בפרק, ופשוט אשתף איתכם צילומי מסך של החלוקה למקורות (E = חום, J = כחול, עורך = אפור), לצד הערות נוסח חשובות – מומלץ להדפיס ולקחת לבית כנסת\ממ”ד להעביר את הזמן:

אבל פטור בלא כלום אי אפשר, אז בשורות הקצרות להלן אתמקד בחלקו השלישי של הפרק (פרשייה לג 3, לפי התמונות שצירפתי), שהוא הסתום והחידתי ביותר בפרק לג בפרט, ובכל פרקי מעמד הר סיני\חורב בכלל. קראו עוד